Bring magic to life

היאחזות בכאב

מתוקשר ע"י אנו רפאל
כיצד אנו רפאל רואים את המערכת הרגשית והמסלולים העצביים הקשורים בכאב (חלק מסדרת תקשורים שהתקבלה אודות המערכת הרגשית של האדם

לבני אנוש נטייה להתמכר לכאב. בעת כאב מופרש חומר כימי למרווח הבין תאי וכאשר אתם מדחיקים את הכאב , לא רוצים להרגיש אותו, מוסיפים עליו אינספור סיפורים,  אתם לא מאפשרים לו להתנקות מהמערכת, לא מאפשרים לאותו חומר כימי הקשור למנגנון הכאב הרגשי להיות מופרש מהגוף.
כעבור זמן, אתם מתחילים להזדקק לחומר כימי זה, נזקקים להרגיש את הכאב שוב ושוב.
להישאב לדרמה אינו מייצר קתרזיס, רק חריטה עמוקה יותר. (בעיקר באמיגדלה שהיא חלק מהמערכת הלימבית במוח המעורבת בתגובות רגשיות ובזיכרון הרגשי)
 
ישנן דרכים שונות לעבוד עם אותו כאב ראשוני ואף אחת מהן אינה קשורה בהדחקה או בהישאבות ל"דרמה" שיצרתם סביב אותו כאב
.
אתם צריכים לראות את הכאב, להתבונן בו, לבכות את זה, לשיר את זה, לזוז את זה, לתת לזה ביטוי , להניע את זה החוצה, לנקות אותו מתוככם ולא להמשיך לאחוז בו כמוצאים שלל רב.
כיום יותר מתמיד ניתנת בידיכם האפשרות לעבד באופן מהיר את רגשות הכאב ולשחרר אותם, תוך כדי שאתם רואים אותו מפרספקטיבה גבוהה יותר ולומדים את השיעור שבא ללמד אתכם.
 

Photo by Thirteen .J on Unsplash

יש את הכאב המקורי ויש את הכאב המוגדל כאשר אתם מוסיפים לו בושה, אשמה, קורבנות וסיפורים נוספים שאתם מספרים לעצמכם עליו
למעשה נוצר שיבוש בחומר המקורי שמופרש בעת הכאב הראשוני.
התמרה של אותם רגשות כאב הופכת את האנרגיה שהייתה כלואה שם לזמינה עבורכם- לאנרגיית חיים.
כאב, מעבר לרמה מסוימת, מצמצם את המרחב הרגשי שלכם, המרחב המשחקי שלכם

רגשות כאב למיניהם על כל הסקלה נועדו לשמש תמרור. תמרור מעולה כדי לעשות עבודה פנימית .
עבור רבים הכאב הוא מנגנון היוצר ריגושים בגוף,  יוצר תחושת חיות וערך. כל מנגנוני הגוף נערכים לקלט חושי. יש בכך משום התרגשות ועוררות.

הכאבים שיוצרים את העוררות הגבוהה ביותר ואת הכאב הגדול ביותר הם אלו הקשורים
לטראומות שנחוו בילדות.

בשנות החיים הראשונות המוח מתעצב ומושפע מאוד מחוויות של נטישה, עוינות ולחצים שונים.
אתם לא זוכרים אירועים משנות חייכם הראשונות אולם הזכרון הרגשי של החוויות נטבע במוח.
הטראומה היא הרטט שנוצר בגוף לאחר שנוצר מסלול עצבי של כאב בעקבות אותם מאורעות טראומטיים.
מאורעות טראומטיים אינם נוצרים בהכרח רק ע"י מאורעות קיצוניים של התעללות אלא גם תחושה של דחייה, חוסר זמינות, אי יכולת להביע רגשות ע"י חוסר קבלתם ולגיטמיציה שלהם, תחושות של איום באוויר ועוד.
אלו כולם רטטים שנטבעים בגוף ויוצרים מסלול עצבי של כאב.

ברגע שמסלול הכאב נוצר, כל דבר קטן שקשור באותו רטט מפעיל אותו וכך גם לאחר שנים, אירוע קטן כמו טלפון שלא מגיע בזמן, מפעיל את הרטט ואת המסלול העצבי של כאב הקשור בדחייה הקשורה בילדות ונחווה בעוצמה שאינה משקפת כלל את מימדי האירוע העכשווי.

כמו משהו שנאמר או לא נאמר ומפעיל את הרטט ואת המסלול העצבי של כאב הקשור בנטישה הקשורה בילדות ונחווה בעוצמה שאינה משקפת כלל את מימדי האירוע העכשווי.

לא כל טראומה נחווית אותו דבר אצל אנשים שונים. החשוב הוא האם נוצר מסלול כאב עצבי שממשיך להתקיים וקורא לאותות מהסביבה, גם אם חלשים, להמשיך ולהזין אותו.

– מה קובע האם יבנה מסלול עצבי של כאב? כאב מקורי שלא קיבל מענה בגיל בשנות החיים הראשונות. לא הוכל, לא יצא לאור, לא חובק, לא נתמך בכוחות נוספים. ילד קטן אינו יודע להתמודד לבד עם כאב.

אם כן, אפשר לחלק את הכאבים הרגשיים ל- כאבים שמקורם בילדות, וכל רגש שרוטט ברטט דומה מפעיל שוב את המסלול העצבי של הכאב ולכן נחווה באופן מועצם מאוד, ול- כאבים שניתן לקרוא להם מקומיים.
כאבים אלו קל יותר לעבד לבד ולשחרר, אולם כאמור, כאשר לא מאפשרים להם להחוות מצד אחד או מוסיפים להם דרמה ושאר קישוטים מצד שני לא מאפשרים להם להתנקות מהמערכת הרגשית ואז הכאב הראשוני הופך לכאב שניוני משום שהוא מצטרף לאותו אות, לאותו סיגנל ראשון ונקשר אליו.

כיצד ניתן לשחרר כאב ראשוני מהגוף בקלות?

דמעות יוצרות שחרור. בדמעות יש הורמונים וחומרים כימיים נוספים המופרשים מהגוף. אותם חומרים כימיים שנמצאים בגוף בעת אותות כאב רגשי.
תנועה עם התבוננות בכאב. לנוע אותו, לרקוד אותו, לזוז אותו, אפשר להוציא קול, לתת לכאב ביטוי קולי. הקול הוא תהודה המשחררת את הרגש התקוע.
להסכים לעבור דרך הכאב . אך כאן צריך לשים לב שאתם לא צוללים לתוכו על מנת לחוש עונג זמני והקלה שהיא אשלייה. כמו עצם החיטוט בשן כואבת שלאחריה יש תחושת אשליה של רגיעה, רק משום שהוצאתם את הקיסם מהשן.
ההתבוננות והכניסה לכאב היא לשם התמרה ושחרור.

התמרה אינה סתם מילה יפה האומרת שהתעליתם על הרגשות שלכם, התמרה גורמת לשינוי הפוטנציאל החשמלי על פני קרום הממברנה של התאים הקשורים באותו התא ויוצרת מבחינה אלקטרו כימית הקטנה של אותות חשמליים הזורמים אל המוח.

ובמובן המעשי התמרה אומרת כי יש להיכנס לרגש הכאב, לרטט עצמו של הכאב שהוא מעבר למילים.

קצת על הרטט באמיגדלה:

האמיגדלה אינה מאחסנת אינפורמציה באמצעות מילים בניגוד לתבניות שנמצאות בקורטקס הוא קליפת המוח האחראי על תהליכים מודעים.
ניתן לומר שמקום האחסון בה הוא קטן הרבה יותר מאשר בקורטקס ולכן נדרש קידוד שונה לזכרונות הרגשיים המאוחסנים שם. הקידוד הזה הוא הרטט אליו צריך להתחבר ולכן לעיתים כשאתם חשים ברטט כזה, גם אם היא חוויה נעימה,  אתם מרגישים שהמילים אינם יכולות לתאר זאת ואתם צודקים. האמיגדלה אינה מקום של מילים, ניתן להעזר בהם על מנת לנסות לתאר את החוויה באופן שיהווה תיאור קרוב לרטטים שנחוו.

אם כן, יש להכנס לרטט עצמו, להרגיש את הרטט, לחוות אותו בגוף בכל תא ותא, לתת לו מקום, מבלי לשפוט איך אני אמור להרגיש, האם זה יפה, נכון וראוי להרגיש אותו. לאחר שמרגישים את הרטט היטב בכל הגוף, כשאתם רוטטים ומלאים בכאב הזה, אתם יכולים לשנות את הרטט, להעביר אותו מטמורפוזה.
מכיוון שכל הרטטים נוצרו ממקור אחד, מהמקור, יש להם מכנה משותף דומה.
ניתן לומר שהרטטים השונים הם כמו אורך גל שונה בתורת הצבעים, כאשר כל אורך גל נחווה כצבע אחר אך הם כולם עצמים שמהם מגיע אור אל העין.
כך גם הרטטים השונים. ניתן לדמות אותם לעצמים לא דחוסים באורכי גל שונים.
ובדיוק כפי שכל צבע על דף הציור שלכם אתם יכולים לשנות לצבע אחר מאחר ויש לכם גישה לכל הצבעים כולם, כך גם את הרטט אתם יכולים לשנות, אך לא לפני שהנחתם אותו על כן הציור שלכם. אינכם יכולים לשנות את הרטט לפני שהרגשתם אותו.
ובעת שהרטט מילא אתכם, אתם יכולים בזמן המדויק להתחבר לרטט אחר, באורך גל אחר.
ומהו הזמן המדויק? אתם תרגישו, מכיוון שרגע לפני זה אין זה אפשרי, וכאשר נוצר הזמן להתמרה,  אתם יכולים לחוש מהר מאוד שקט שלא היה שם קודם. אתם הופכים להוויה שקטה ודוממת, לאי בלב הסערה. זה הרגע בו התבצעה התמרה.
הישארו בנקודה זו עוד מספר דקות על מנת להשלים את התהליך ולעגן אותו בגוף.

כאב שנובע מטראומות שנחוו בשנות החיים הראשונות הוא כאב עמוק יותר מכיוון שיצר מסלול עצבי של כאב, כמו גם זיכרונות מגלגולים קודמים.
זיכרונות מגלגולים קודמים ייצרו כאב רק כאשר ביקשתם בחוזה הנשמתי שלכם לעבוד עליהם ולהתמיר אותם.
לא כל הזיכרונות מפעימות חיים אחרות זכורים לכם, שכן לא הייתם יכולים לחיות תחת עומס המידע.
רק שיעורים שביקשתם להביא לכאן, האנרגיה של הזכרון תהיה זמינה עבורכם וזאת על מנת לאפשר לכם לסיים את השיעור.
אנו אומרים האנרגיה של הזיכרון מכיוון שזכרונות מגלגולים קודמים אינם מאוחסנים במוח הלימבי, אלא בהעתק אנרגטי שלו, שאינו נמצא בגופכם.

היום יותר מתמיד, ניתנת האפשרות לנקות זכרונות של כאבים ישנים מחיים אלו ואחרים. מידע מתחיל לזרום בערוצים שונים , מידע וטיפולים שלא היו נגישים קודם לכן.

ראשית, יש להבין כי כל כאב שנוגע בכם, אינו קשור באדם האחר אלא רק בכם ובמה שהופעל אצלכם.
שנית, מכיוון שעדיין אתם זקוקים להבנות, יש להבין את השיעור שבא ללמד אתכם הכאב שהפעיל אתכם. לא ירחק היום וגם בזה לא יהיה צורך.
שלישית, יש להסכים, לבחור, להחליט שאתם רוצים לשחרר את הכאב מהמערכת הרגשית שלכם. ללא זה לא יתאפשר שחרור רגשי
רביעית, התמרות חוזרות ונשנות על אותו אירוע בכל פעם שהוא מפעיל את המסלול העצבי, יפחיתו את עוצמתו של המסלול העצבי בהדרגה וכבר לא יהוו טריגר רב עוצמה כפי שהיו לפני שהתחלתם להתמיר זכרונות אלו.

חמישית, כיום ישנם טכנולוגיות שונות היורדות אליכם, כרגע במשורה, על מנת לשחרר זיכרונות כאב, כמו הטכנולוגיות שאנו מביאים עמנו.
טכנולוגיות אלו ימשיכו וירדו ויהיו מהירים יותר ככל שתוכלו להכיל את האפשרות כי אין צורך בכאב, כי ניתן לחיות חיים מלאי משמעות, מתוך שמחה וקלות, וללא צורך בסבל על מנת להעיר אתכם למי שאתם

תוקשר ע"י אנו רפאל